בעוד שעתיים וחצי יש לי יומולדת 24 .... ממש בול 12 בלילה הוא מתחיל. אני מצד אחד חושבת כמה כיף ושמח לי ולקבל ברכות וכאלה... זה תמיד נחמד. אבל מצד שני אני גם נורא עצובה... כי אני יודעת במחשבה שלי בתוכי שאתה לא כאן לצידי ביום מיוחד זה. זה כל כך עצוב... כמה שהייתי רוצה אותך כאן איתי חוגג איתי ביחד...
בכל יום שעובר אני עדיין ממשיכה לחשוב עליך המון, וקשה לי... לא פונה אליך כי אני די פוחדת שבכך אני יהרוס את כל "חשבון הנפש" בו אתה אמור להיות כרגע. היום רציתי לצאת לאותו מקום אליו אתה יוצא בקבוע כל שישי בלילה... והתבאסתי כי אין לי כל כך עם מי לצאת וגם התבאסתי מחברה... אז מה שנשאר לי זה היומולדת והברכות אבל כלום לא יהיה שווה לרגע הזה שאם היית פה איתי.
אני תוהה לעצמי אם אתה יודע שיש לי יומולדת... אם אמרו לך משו, אם תחשוב על להגיד לי אפילו מזל טוב קטנטן במידה ואתה יודע. אבל אני גם לא רוצה להשלות את עצמי... כי אני בסופו של דבר לא יודעת באמת מה קורה או מה יקרה. אם אתה עדיין איכשהו חושב עליי, עדיין נזכר בכל הרגעים היפים שלנו יחד אני קוראת לך במחשבות פשוט תחזור. תחזור... והפעם על אמת... :(
;){kind=link}