טוב אז חזרנו להיות בקשר.. מדברים בטלפון נפגשים... הכל טוב ויפה... ועדיין מפחדת איכשהו להתאכזב, להיפגע...
עכשיו שאני חושבת על זה, במשך כל הזמן הזה שאנחנו מכירים.. בחיים לא אמרתי לך ישירות "אני אוהבת אותך". אף פעם לא ניסיתי להראות לך סימני אהבה וחיבה מהצד שלי.. בכל הפעמים בהן נישקתי אותך בחזרה זה היה אך ורק מכיוון שראיתי שאתה התחלת את זה.. אני עצמי בטבעי ככה טיפוס כל כך ביישן.. אך לעזאזל אני עושה זאת? ואני כל כך כל כך אוהבת אותך...
אני זוכרת שאז בעבר היו המון פעמים בהן שאלת אותי אם אני אוהבת אותך.. וחשבתי לעצמי. וואו, אתה עד כדי כך רוצה לשמוע זאת? ואף פעם לא הצלחתי לומר זאת ישירות. ונשבעת לך שאני הכי רוצה את זה בעולם... להגיד לך זאת, ובכלל... רוצה אותך!!
מתפללת לאלוהים שיראה לי את הדרך ויכוון אותי איך להתמודד עם המצב... :\

