האם זה באמת הסוף הפעם?

שוב אני מסתובבת במעגלים.. הייתי בתקוות שווא שהשתנית, הייתי בתקווה שהדברים ביננו ישתנו... ושוב פעם נפגעתי כל כך...

זה פשוט מדהים איך שאני תמיד מכניסה את עצמי איתך למעגלים האלו.. אף פעם אני לא יודעת איפה אני עומדת, אף פעם לא מרגישה התקדמות עד הסוף. תמיד כשאני מרגישה שמשהו מתחיל לזוז באמת ביני לבינך, פתאום שוב אתה עוצר.. עוצר וחוזר אחורה במקום להמשיך קדימה. כבר אמרתי לך שבחיים לא אבין זאת.. בחיים לא אדע למה.. למה לעזאזל למה??!

כל הדיבורים האלו שהיו לאחרונה שאיכזבו אותי.. שיש לך כנראה מישהי אחרת.. ואותי אתה שוכח? שכחת כנראה את כל השנים האלה.. אתה שוכח ולא חושב, לא מבין שכל כך הרבה שנים החזקתי את עצמי ובזבזתי את זמני ועל מה? על לאהוב אותך. עם כל החסרונות שבך תמיד קיבלתי אותך כפי שאתה. ולא משנה מה אתה עושה, כמה אתה פוגע ושוב מלטף.. ושוב פוגע.. עדיין אוהבת אותך. לפעמים אני שואלת את עצמי איך לעזאזל את ככה? מדוע את פשוט לא יכולה לעזוב לתמיד? ואז אני תמיד חוזרת לאותה תשובה... כי זו אהבה. אתה אהבה ראשונה... אהבה שלעולם לא תישכח. 

כבר אמרתי לרבים שאם לא הייתי מרגישה שיש לך משהו איתי הייתי עוזבת ממזמן.. ואני עדיין טיפה חושבת ככה. אפילו שעכשיו נאלצתי לעשות משהו כואב ברמות.. שזה לנתק כל קשר איתך. בין אם זה בטלפון, בפייסבוק, בפגישות עצמם.. התנתקתי לגמרי. למעשה אפילו הופתעתי כל כך מההתנהגות שלך לאחרונה, בכלל מהדיבור שלך אליי... שכחת מי אני? אני כבר לא יודעת עד כמה הייתי חשובה לך או האם אני עדיין חשובה.. אבל אני כן יודעת שכרגע הלב שלי מרגיש שבור לרסיסים... הלב שלי זועק לאהבה ולעזרה, זועק אליך בכאב...

תמיד אהבתי אותך עד כאב... אני לא יודעת אם יש חזרה, אם אתה תצא לי בכלל מהלב מתישהו... כל עוד זה שורף זה פשוט לא יקרה. כל החיים הייתי פתוחה רק בפניך, תמיד נאמנה רק לך.. אין אחת שכמוני אוהבת אותך, ולמעשה לדעתי גם לא תהיה.. עם הזמן אתה תבין הכל אני בטוחה... רק השאלה היא האם באמת אהיה כאן כשתיזכר...

אני מנסה להוציא אותך מהראש שלי, מהלב שלי... מנסה לחשוב שזהו לא יחזור יותר! ושוב... עדיין ישנה הרגשה מוזרה שכלום עדיין לא נגמר... כרגע כנראה יש לך מישהי חדשה, ואני מניחה שאתה תשכח ממני אפילו לזמן מה... אבל האם לגמרי? רק הזמן והימים יגידו... ואני כל כך לא רוצה להיות בציפיות שתחזור, כל כך לא רוצה לחכות לך... מפני שאני מפחדת להיפגע כל פעם מחדש.

אני בחורה בת 24, אחת שלא היה לה קשר רציני אפילו אחד בחיים... כי משום מה לא הלך לי, ולא נפתחתי לאף אחד אחר מלבדך.. וגם כשיצאתי כמה פעמים עם מישהו אחר פה ושם בקטנה עדיין ההרגשה שלי לא השתוותה למה שהרגשתי איתך... אני רק מאחלת לעצמי שאני אצליח לקום מההפסד העצמי שלי,שאצליח לקום מפה איכשהו אפילו אם זה יהיה לזמן קצר... אני לא יודעת כמה זמן יקח לי להתגבר על כל זה... לא יודעת אם אי פעם אתגבר... וגם אם אתגבר? אתה תמיד תהיה זכור בלב שלי.. תמיד תמיד תמיד. אתה אדם שלא אשכח בחיים שלי,  תהיה בטוח... הצלחת להיכנס אליי ללב, ואני בספק אם תצא כל כך מהר.. ואם בכלל?

אז למרות הכל אני אוהבת אותך, תמיד יאהב ואזכור אותך... אבל דבר אחד אני יודעת. ברגע שתרצה לחזור והפעם על אמת? לא יהיה לך כל כך קל... הבטחתי לעצמי בשביל הכבוד שלי! שאעשה לך חיים קשים ... שתצטרך להתאמץ מאוד בשביל להראות לי שאיכפת לך ושאתה באמת כאן ורוצה. בנתיים אני בשלי מנסה איכשהו להמשיך בחיי ומנסה להתגבר על הכאב הזה.. וזה כל כך לא קל. כבד לי, קשה לי.. דמעות תמיד יש... גם אם לפרק זמן קצר או ארוך... אני יודעת שאני הצלחתי להראות לך את אהבתי בסך הכל, ואני בטוחה שעם הזמן אתה עוד תבין את זה הרבה יותר ממה שעכשיו.

שאלוהים יעזור לי רק ויתן לי כוחות להמשיך מכאן :(