וואו.. הפעם באמת לא כתבתי המון זמן כבר. שנה חלפה מאז הפעם האחרונה... השתניתי המון, התבגרתי עוד, מצאתי עבודה חדשה..
ואתה לאט לאט יצאת מהמחשבות שלי.. אבל אף פעם לא בשלמות. אף פעם לא הייתי שלמה עם הפרידה שלי ממך... כל כך המון פעמים, כל כך הרבה שנים חודשים שבועות.. ומשום מה, אתה שוב חוזר למחשבותיי לאחרונה...
אינני שואלת יותר עליך, לא שאלתי לשלומך.. מכל החברים שלך התעלמתי בשאלות עליך. וכל זה במטרה לנסות לא לחשוב עליך ולצאת מזה. לפעמים יש ימים שאני מוצאת את עצמי לא חושבת עליך כלל, ולפעמים... לפעמים יש ימים שאני פשוט לא מפסיקה לחשוב ולהיזכר בך. במיוחד לאחרונה.
אינני יודעת אם אתה עדיין עם אותה בחורה מהפעם האחרונה שבגללה נטשתי.. אינני יודעת מה אתה עושה בחייך כרגע, היכן עובד איך אתה מרגיש.. והלוואי והייתי יכולה לשאול אותך פשוט "מה שלומך" אבל יש בי פחד ותחושת מוזרות לעשות דבר כזה. הרגשה כזו של אני אהיה כל כך לא קשורה עכשיו. במיוחד כי אני זו שבחרתי לנטוש ולנתק..
עד לעכשיו שמרת את התמונות שלנו יחד בפייסבוק... לא מחקת. ועכשיו כן מחקת.. לא יודעת אם לקחת את זה לטובה או לרעה.. לא יודעת אם זה בגלל שמכאיב לך לחשוב על העבר ולהיזכר בכך.. לא יודעת אם זה בגלל שאתה לא חושב לדבר איתי עוד לעולם.. אבל זה כל כך צבט לי בלב. היום גיליתי שלמעשה אתה עדיין בראש ובלב שלי וקשה לי לשכוח אותך לגמרי.. אינני יכולה לעשות זאת. אני לא יודעת אם זה בגלל שעדיין לא הכרתי בחור חדש או משהו כזה... אבל אתה בלב שלי תמיד.
לאחרונה חסרות לי השיחות הארוכות איתך, הבילויים בסופ"ש... תחושת ביחד הזו. המון זמן לא שמעתי את הקול שלך.. אפילו לא צפצוף קטן.. ובכל זאת הקול שלך עדיין זכור לי כאילו רק נפגשנו היום. הכאב שלי אומנם יכול להיות קצת פחת מאז, ואולי באמת התחלתי להתרגל קצת להיות בלעדיך. אבל הכאב עדיין כאן. עמוק עמוק בלב שלי הוא כאן.
חושבת לעצמי האם אתה חושב עליי, האם אתה נזכר בי.. האם בכלל חשבת אי פעם לשאול לשלומי מתישהו? הלוואי והייתי יודעת אבל אין לזה תשובה... חברה קרובה אמרה לי זה בסדר לשלוח לך הודעה פשוטה כמו מה שלומך.. אבל מי יודע בכלל לאן זה יוביל? אני לא אהיה בטוחה כך בכלל בעצם ברגשות שלך אליי...
פעם אחת הייתי רוצה שזה יבוא ממך ובאמת. פעם אחת שתעריך.. שתזכור שתשקיע מחשבה. שהפעם זה יבוא ממך לחלוטין בלי אינטרסים ובלי שום דבר אחר. אך ורק מתחושת געגוע ומתחושה כזו שאתה מרגיש שאתה רוצה להיות איתי.. אבל לצערי אולי זה יקרה רק בחלומות כרגע.. אני לא אופטימית.. אני לא בטוחה בעצמי.. מפחדת לפגוע בעצמי שוב.
מה אתם הייתם עושים במקומי?
;){kind=link}